החלטה בתיק ע"א 33380-05-11

1. המבקשת הגישה ערעור על  פסק דין של בית משפט השלום (כב' השופטת כאמלה ג'דעון ) מיום 5.4.11.  פסק הדין חייב את המבקשת בתשלום  סכום של 150,400 ש"ח לכל אחת מהמשיבות וכן בתשלום שכ"ט עו"ד של 17,000 ש"ח.

2.         בפני מונחת בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין, דהיינו עיכוב ביצוע התשלום למשיבות. בקשה דומה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא ביום  נדחתה חלקית, באופן שנקבע כי הסכום ישולם לידי ב"כ  התובעות עד למתן פסק הדין בערעור, באופן שניתן יהיה להורות על החזרת הכספים, היה ויתקבל הערעור. בבקשה שלפני טוענת המבקשת כי מצבה הכלכלי קשה והכנסתה היחידה היא מקצבת הביטוח הלאומי.

3.         הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק הדין עליו מערערים, וצריך טעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין, להנות מפירות זכייתו. (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984) "...הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על פי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש כי בית המשפט לערעורים ימנע בעד הזוכה לפעול על פי פסק הדין, ולו רק באופן זמני, נושא בנטל, ואין זה נטל קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב". (בש"א 2966/96 עטיה נ. עירית תל אביב פד נ (1) 668 בעמ' 670).

4.         בהחלטה לגבי עיכוב ביצוע יביא בית המשפט בחשבון את סיכויי ההצלחה בערעור וכן אם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין בוצע, האם יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו. ראו לענין זה ע"א 2841/07 מנהל מקרקעי ישראל נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה (אתר נבו, 25.8.08) - "הכרעה בשאלת עיכובו של פסק דין מורכבת מאיזון ושקלול בין שני גורמים - סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו למשל ע"א 7688/06 גולדנברג נ. מכבי שירותי בריאות כללית (לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06) רע"א 8317/06 טהוליאן נ. ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ (לא פורסם 21.1.07, פסקה 9).

5.         עוד אציין כי סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינה שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה.

ראו בעע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו(2) 163, 167:

"בשלב הראשון שוקל בית המשפט את סיכויי הערעור; אם הגיע למסקנה כי טובים הסיכויים שפסק הדין שעליו הוגש הערעור יבוטל או אם הגיע למסקנה כי הסיכויים לכך קלושים, פוחת משקלו של השיקול השני, שהוא היחס בין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין אם יעוכב הביצוע. אולם, אם סיכויי הערעור מאוזנים, או שלא ניתן להעריך אותם, יעבור מרכז הכובד אל השיקול השני, והוא שיכריע"

(וראו גם בע"א 4079/02 חלואני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה, תקדין עליון 2002 (2) 1022).

6.         ביצוע פסק הדין בענין זה משמעו תשלום כסף. הכלל הוא כי פסק לתשלום כסף איננו מסווג בגדר עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לעיכוב ביצוע. ראו בע"א 4444/10 חברת דפוס מאור ולך בע"מ נ' עדי נסים עדי (נבו, 21.6.10) הש' ג'ובראן-:

" הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". כך קובעת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק דין כספי. משמע, אין די בהגשת ערעור או בהכרזה על כוונה להגיש ערעור על מנת לעכב את ביצוע ההחלטה. כך למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעור יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב - יפו פ"ד נ(1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ(5) 403)".

וכן לע"א 2841/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה (נבו, 25.8.08) שם חזר הש' גרוניס על ההלכה לפיה:

" ההחלטות שעיכוב ביצוען מבוקש משיתות חיוב כספי. בפסיקה נקבע כי החלטות ופסקי דין מסוג זה יעוכבו לעיתים חריגות בלבד (למשל, בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989);ע"א 8939/01 חפציבה בע"מ נ' אביצור (לא פורסם, החלטה מיום 30.1.02)".

7.         אותו עיקרון נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בתשלום הוצאות משפט . וראו ע"א 9296/03 עזרא אהרוני נ. יוסף מנשה (אתר נבו, 30.12.03 ) -

"יודגש, כי כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין ( ב"ש 5/88 גורן נ' מחסני ערובה, פ"ד מב(1)755; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מג(2) 172, 174; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ(5)403, 406-405; ע"א 6197/00 פלדמן נ' שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, אהרון אמינוף, תקדין עליון 2000(3) 2319; ע"א 8939/01 חפציבה בע"מ נ' אביצור, תקדין עליון 2002(1) 156); ועל אחת כמה וכמה כאשר החיוב הפסוק הוא בגין הוצאות משפט (עע"ם 790/02 קריספיל נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית גת, תקדין עליון 2002(1) 152; ע"א 9304/02 Jet Aviation Components & Aircraft Intrrnational Inc נ' Offshore Aviation Holdings Ltd , תקדין עליון 2002(3) 2941; ע"א 955/03 ארביב נ' שאולי, תקדין עליון 2003(2) 2049)".

8.       התביעה בבית משפט קמא הוגשה על ידי המשיבות בעוולות שונות של גזל,  כליאת שוא, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה באוטונומיה  שבוצעו על ידי המבקשת, עת העסיקה אותן בעבודת זנות, כלאה אותן בדירה וגזלה את שכרן. הדיון התבסס על הרשעה במסגרת  תיק פלילי. נימוקי הערעור מתרכזים בטענות כנגד עצם ההליך, מטרתו, גובה הפיצוי. בנסיבות העובדתיות הנתונות  , סיכויי הערעור לכאורה אינם גבוהים.

9.        לענין החזרת המצב לקדמותו היה ותזכה המבקשת בערעורה- ענין זה נפתר בהחלטת כב' השופטת בבית משפט קמא אשר הורתה על החזקת הכספים בנאמנות על ידי באת כח המשיבות עד להכרעה בערעור וזאת בשל  כך שמדובר בתושבות חוץ.

10.        בהתנגשות שבין האינטרס של הזוכות, למימוש זכויותיהן לפי פסק הדין לבין אינטרס המבקשת להגשמת זכויותיה, אם תזכה בערעור, מצאתי כי אינטרס הזוכות גובר במקרה זה, מה גם שהחזר הכספים הובטח על ידי הפקדתם בנאמנות.

11.       הבקשה  נדחית.

12.       המבקשת תשא בהוצאות שכ"ט ב"כ המשיבים בסכום של 3,500 ש"ח שישולמו בתוך 30 יום מהיום.